המשחק והדמיון בחיי הילד

משחקים הם תופעה נפוצה ומוכרת: בני האדם משחקים במהלך חייהם, גם אם משחקם מקבל אופי שונה בכל גיל- זאת על פי עדויות מחקריות ולפי ההתבוננות הפשוטה וההתנסות של כולנו .
משחקים הם תופעה נפוצה ומוכרת: בני האדם משחקים במהלך חייהם, גם אם משחקם מקבל אופי שונה בכל גיל- זאת על פי עדויות מחקריות ולפי ההתבוננות הפשוטה וההתנסות של כולנו .כידוע ביטוי אינטנסיבי של תופעת המשחק הוא בתקופת הילדות  המשחק תופס מקום ראשון בחיי הילד, נוכחותו בגילאים אלו נחשבת כמכריעה מבחינה התפתחותית. ילדים מוכרחים לשחק וזקוקים לאפשרויות מרובות לשחק כחלק מהתפתחותם התקינה.הפסיכולוג ההתפתחותי, אריק אריקסון, הגדיר את המשחק בקרב ילדים כדרך לסכם את ניסיון העבר תוך כדי הליכה קדימה אל אפשרויות העתיד:  הוא גם כתב בהרחבה על חשיבות המשחק עבור התפתחותם הרגשית של ילדים. בתיאוריה הפסיכולוגית שלו, אשר הרחיבה את רעיונותיו הפסיכואנליטיים של פרויד בין השאר גם על המשחק, הוא הדגיש את העולם הרגשי הפנימי והן את ההקשר החיצוני בהם מתקיימים משחקם של ילדים בגיל הרך. גם פיאז'ה טען שהחשיבה הסימבולית או המשחק הדמיוני הוא שלב התפתחותי חשוב בהופעת החשיבה הבוגרת.למרות הידע התיאורטי הרחב שנכתב על חשיבות המשחק והשימוש בדמיון, אין צורך ללכת רחוק עד התיאוריה של השקעת האנרגיה  כדי לדעת שהאפשרות לחשוב עלהאפשרויות ולהעביר אותן במחשבה כסיטואציות אפשריות או חלימה בהקיץ, משפרת את ההתמודדות של האדם כשהוא נתקל בסיטואציה דומה. לדוגמא, בצבא הסובייטי עודדו את השימוש בחשיבה רפלקטיבית משום שמצאו שהיא מונעת פעולות אימפולסיביות.האימפולס של האדם לחשיבה שיש במשחק העמדת הפנים כלל אינה נעלמת כשהילד מתבגר. לאדם המבוגר יש צורך להעמיד פנים, לשחק במשחקי כאילו, צורך בהרחבת/האדרת תפקיד ופנטזיה. ההגבלות הן הגבלות של החברה על הפרט ולא הגבלות שנובעות מהתפתחותו הנפשית או הקוגניטיבית שלא צריכות את סוג החשיבה הזו. ההגבלות של החברה יחד עם היכולות הקוגניטיביות המורכבות יוצרים את האפשרות שמשחקי הקופסא הרבים שהילדים משחקים כמו גם הילדים הבוגרים יותר, יהפכו לדיבור פנימי וייצוג עצמי שמגיב על התנסויות וחויות של האדם – על ידי שיקוף העבר, הכוונה אל העתיד המתרחשת בעירות ובשינה.משחקים מובנים יותר כמו משחקי קופסא, משחקי חשיבה מאפשרים לילד להמשיך לשחק משום, שהם מרגישים איתם יותר בנוח אחרי גיל ויש להם את "הרשות להמשיך לשחק בהם, בעוד שהם לא מרגישים בנוח לשחק משחקי תפקידים סוציודרמטיים כמו ששיחקו בעבר. במשחקים מסוג זה הילדים מקבלים משחק עם חוקים שיש בו גם אפשרות לבטא את הצורך הנרטיבי, פנטזי והדרמטי של הילד. מכך חשיבותם הרבה להתפתחותו החברתית, ריגשית וקוגניטיבית של הילד.

.